דף הבית
רישום סימן מסחר – בקשה לרשם סימני המסחר

רישום סימן מסחר – בקשה לרשם סימני המסחר

רישום סימן מסחר

מה זה רישום סימן מסחר?

רישום סימן מסחר הוא סימן שנעשה בו שימוש לציון סחורות או שירותים מסוימים, ומעניק ההגנה כנגד העתקה וגניבה של סימן מסחרי מסוים, המשויך לשיווק טובין שירותים. סימני מסחר יכולים להיות אותיות, ספרות, מילים, דמויות, צלילים וכו', המשמשים לסימון של סחורות או שירותים בכדי שצרכנים יוכלו לזהותם ולהבדיל בינם לבין מוצרים או שירותים אחרים. באמצעות סימן מסחר, ניתן להגן גם על שם העסק וגם על שירותיו או מוצריו.

 

לבעל סימן מסחר שנרשם יש זכות לשימוש ייחודי המאפשרת לו לבנות מוניטין ולבדל עצמו מאחרים אל מול הקהל הרחב, שכן רק לאחר רישום סימן המסחר לבעל הסימן מותר לסמן את המוצרים או השירותים באותו סימן וכל מי שמעתיק אותו נחשב כעובר עבירה פלילית, וכנגדו ניתן יהיה לפעול בסנקציות הקבועות בחוק לרבות רישום פלילי.

 

ניתן לעשות שימוש בסימן מסחרי גם מבלי שיהיה סימן מוגן – כל עוד אין בשימוש זה הפרה של זכות של צד שלישי. אולם כאשר הסימן אינו מוגן, אזי החשיפה להעתקתו או לזיוף סחורות ושירותים, תהיה גדולה יותר וההגנה החוקית מצומצמת יותר, אולם גם על סימן כזה ניתן להגן, למשל במדינת ישראל מכוח חוק עוולות מסחריות, מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט ומכוח פקודת הנזיקין (גניבת עין), שהן עוולות אזרחיות.

 

יצוין כי אין חובה לבצע רישום של סימן מסחר. עם זאת, רישום סימן מסחר מעניק לבעליו יתרונות משמעותיים. כך למשל, בעל סימן המסחר יהיה יחיד שיהיה זכאי להשתמש בסימן זה עבור הסחורה או השירות שעליו נרשם הסימן.

רישום סימן מסחר במדינת ישראל

ניתן לעשות שימוש בסימן מסחרי שאינו רשום, אולם טרם רישומו אין בלעדיות בשימוש בו. רשם סימני המסחר במדינת ישראל שהנו חלק מרשות הפטנטים במשרד המשפטים, הנו הגוף המאשר את רישומי הסימנים המסחריים במדינת ישראל, במאגר סימני המסחר שאותו הוא מנהל. תקופת רישום ראשון של הסימן הנה למשך 10 שנים מיום הגשת הבקשה לרישום ולאחר מכן ניתן לחדש את הסימן לתקופה של 14 שנים נוספות כל פעם (כל עוד הסימן בשימוש). כל תקופת רישומו של הסימן המסחרי במאגר, יהיה הסימן מוגן על-פי חוק

 

אדם המבקש לרשום סימן מסחרי מגיש בקשה לרשם, אשר מקבל את הבקשה ובוחן את כשרות הסימן. במידה והרשם משוכנע כי הסימן כשר לרישום, הוא יפרסם אותו ביומן סימני המסחר. שלושה חודשים לאחר הפרסום, במידה שלא הוגשה התנגדות – מתקבלת תעודת רישום לסימן והוא הופך לסימן מוגן

 

הבדיקה הראשונה אותה מבצע הרשם, הינה חיפוש במאגר, כי הסימן המסחרי אינו רשום כבר ומוגן על שם בעלים אחר (כמובן שלא ניתן לרשום סימן מסחרי פעמיים עבור שני בעלים) או כי הסימן אינו דומה לסימן אחר בצורה מובהקת (מועתק עם שינויים קלים) או כי לא קיימת בקשה תלויה ועומדת לרישום אותו סימן או לאותו תיאור של סחורות

הגשת בקשה לרישום סימן מסחר

באמצעות אתר משרד המשפטים ניתן להגיש בקשה מקוונת לרישום סימן מסחר, המאפשרת רישום סימן מסחר או סימן שירות. בקשות אלה רשאים להגיש ישראלים או מבקשים מחוץ לישראל, בתנאי שיש להם כתובת להתכתבות בארץ או שהם מיוצגים על-ידי עורכי דין מישראל.

 

במסגרת טופס הבקשה נדרש להציג את הסימן המבוקש לרישום ולרשום בין היתר – את פרטי הסימן (כולל פירוט צבעים), פרטי מבקש הרישום, פרטי מיופה הכוח, פירוט סוג הסחורות או השירותים של הסימן שמבקשים לרשום.

 

ככל והבקשה לרישום סימן המסחר תאושר, תוקף הרישום הנו לתקופה של 10 שנים אשר מתחילים ממועד הגשת הבקשה. לפני פקיעת תוקפו של סימן המסחר, נדרש להגיש בקשה לאריך את תוקפו.

חיפוש סימן מסחר

חיפוש סימן מסחר

מומלץ למבקש בטרם הגשת בקשה לרישום סימן מסחר לבצע חיפוש סימן מסחר במאגר סימני המסחר במשרד המשפטים, על-מנת לבדוק אם קיים סימן מסחר רשום המכיל את השם או המילה או הסימן, בעברית או באנגלית על-מנת לבחון אם המילה אינה מוגנת ואינה "שייכת" ורשומה על שם בעלים אחרים, או אם הוגשו כבר בקשות לרישום סימן מסחר דומה שטרם נרשמו, או סימן מסחר שנרשם בעבר וכבר אינו בתוקף.

 

במנוע חיפוש סימני מסחר, ניתן לחפש בין היתר סימן מסחר לפי מילים בשם הסימן, לראות מי הבעלים של סימן המסחר, מתי הוא נרשם, מתי תוקפו פג, סוג הסימן, סיווג השירותים/סחורות, אם יש לו מספר בינלאומי וכו'

 

כמו כן, ניתן לבצע חיפוש במאגר הגלובלי על סימנים הרשומים בכל המדינות הנכללות במאגר. מאגר זה מאפשר לאתר סימנים במספר דרכים, לרבות איתור סימני מסחר על פי מלל הסימן, על פי שם הלקוח, על פי סוג הסחורות הרלוונטיות, לפי מספר בקשה או רישום, לפי התאריך בו הוגשה בקשה לרישום סימן מסחר, וכן חיפוש לפי המדיניות הרלוונטיות.

כשרות סימן מסחר

הבחינה המרכזית אותה בוחן הרשם בבואו לאשר את רישום הסימן, היא בדיקת האופי המבחין שלו, המובחנות. הסימן צריך להיות בעל "אופי מבחין"  לשירות מסוים או לטובין מסוימים, כלומר סימן מסחר צריך להיות ייחודי ובעל אופי מבחין לסימן. האופי המבחין לא עומד בפני עצמו אלא בהקשר של המוצר או השירות.

 

האופי המבחין יכול להיות מטיבו של המוצר, או כזה שנרכש מכוח שימוש הלכה למעשה במשך שנים ויצירת קשר בין הסימן והמוצר, עד כדי זיהוי של הסימן על-ידי קונים בשוק עם סחורה מסוימת. כך הופך הסימן להיות סימן מוכר היטב. ישנם סימנים שרוכשים במהלך השנים, אופי מבחין. כך למשל המילה "דלק" קיבלה עם השנים אופי מבחין, לתחנות של חברת דלק ולכן הפכה לסימן מסחרי של החברה. במידה וחברת דלקים אחרת, תבקש להשתמש רק במילה "דלק", היא בוודאי תתקל בהתנגדות ויתכן כי תחשב כמפרת הסימן

 

 

פקודת סימני המסחר המסדירה את נושא הרישום וההגנה על הסימנים, קובעת, בין היתר, כי לא יהיו כשרים לרישום הסימנים הבאים: סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור, סימן המכיל ציון מקור כוזב וסימן המעודד התחרות בלתי הוגנת במסחר. כמו-כן, סימן שמשמעותו הרגילה גאוגרפית, או שם משפחה, אם אינו מוצג בדרך מיוחדת, זולת אם הוא בעל אופי מבחין

 

 

כמו כן, לא ניתן לרשום סימן מסחר הדומה לסימן מסחר אחר ויכול לגרום לבלבול בינו לבין סימן המסחר האחר. ככל וקיים דמיון מבחינת המראה או הצליל בין סימן המסחר המבוקש לרישום לבין סימן מסחר אחר, או שיש להם משמעות זהה, עשויה הבקשה להידחות, מקום בו קיימת סבירות ליצירת בלבול של הצרכנים.

 

 

לאחר שסימן מסחר עובר את משוכת בדיקת הרשם לכשרותו ואישור הרשם, הוא מפורסם להתנגדויות. אז רשאי כל אדם, בתוך שלושה חודשים מיום תאריך פרסום הבקשה, למסור במשרדי הרשם התנגדות כתובה ומנומקת מדוע אין לאשר רישום הסימון

תהליך רישום סימן מסחר

לאחר הגשת הבקשה, מחלקת סימני מסחר תבדוק את תקינות הבקשה. במידה ולא יהיו חסרים פרטים או יהיה צורך לתקן את הבקשה, מגיש הבקשה יקבל אישור על הגשת הבקשה והיא תמתין בתור לבחינתה במסגרתה ייבדק כשרות הסימן לרישום בהתאם להוראות פקודת סימני מסחר, ובסיום בדיקה זו יישלח אליכם דו"ח בחינה.

 

במסגרת בקשה לרישום סימן מסחר ייתכן והרשם לסימני מסחר יתנגד לרישום סימן המסחרי המבוקש, בנימוק כי הסימן כוללני מידי ואין לו מספיק "מובחנות", שתקשור אותו עם שירותים וטובין מסוימים, או מובחנות שתפריד אותו מטובין ושירותים של אחרים. מאידך ייתכן כי טענות התנגדות מטעם הרשם לא תעלנה וכי לאור צורתו הייחודית של הסימן המבוקש והציור המצורף לו, הרשם יסתפק במובחנות זו ולא יתנגד לרישומו.

 

בכל מקרה, כאשר מוגשת בקשה לרשם, הרשם יכול להטיל הגבלות או לבקש מבעל הסימן לערוך שינויים או ויתורים, הנחוצים לצורך רישום הסימן. במידה והרשם מגלה טעמים שיש בהם כדי לפסול את הסימן לרישום, נשלחת למבקש הודעה על טעמים אלה ואז ניתן להשמיע טענות ונימוקים בפני הרשם לצורך קבלת רישום (עד 3 חודשים מיום הסירוב לרישום)

לוח זמנים ועלויות של רישום סימן מסחר

הגשת הבקשה לרישום סימן מסחרי כרוכה בתשלום אגרה בסך של כ-  1,795 שקל (נכון ל שנת 2024) עבור רישום סיווג אחד של טובין או שירותים, כמפורט בתקנות סימני המסחר. בקשה להוסיף כל סוג נוסף של טובין או שירותים, מצריכה תשלום אגרה נוספת של כ- 1,350 שקל לכל סוג.

במידה והרשם משוכנע כי הסימן ראוי לשימוש ובמידה והבקשה הוגשה כנדרש, הוא מפרסם את הסימן ביומן סימני המסחר. שלושה חודשים לאחר הפרסום, במידה ולא מוגשת התנגדות, מתקבלת תעודת הרישום. תתכנה עלויות נוספות הקשורות להשלמת הליך הרישום, אותן יש להביא בחשבון וזאת בהתאם להתפתחויות ובכפוף לבדיקת כשרות הרישום ולדרישות שתתקבלנה מהרשם.

התנגדות לרישום סימן מסחר

אדם המתנגד לרישום סימן מסחר רשאי להגיש התנגדות מנומקת לרישומו, בטענה כי הסימן אינו כשר לרישום או אם המתנגד הנו בעל הסימן. התנגדות זו, יש להגיש תוך 3 חודשים ממועד קיבול הסימן ביומן סימני המסחר, וכרוכה בתשלום אגרה בסך של 904 ש"ח (נכון לשנת 2024) לכל סוג טובין.

 

לאחר הגשת ההתנגדות, רשם לסימני המסחר ישלח עותק של ההתנגדות למבקש רישום הסימן, אשר יתבקש לשלוח תגובה מנומקת להתנגדות לרישום סימן מסחר. במידה והמבקש לא ישלח התנגדות, יראה הרשם אותו כאילו זנח את בקשתו לרישום מסחר המסחר. במידה והמבקש הגיש תגובה להתנגדות, רשאי הרשם לאחר מכן לקבוע מועד לדיון בהתנגדות על סמך הראיות והחומר שהומצא לו. כמו כן, הרשם רשאי להורות למתנגד להמציא ערובה כגון – ערבות בנקאית לצורך תשלום ההוצאות שייגרמו למבקש סימן המסחר בשל ניהול הליכי ההתנגדות לרישום סימן מסחר.

הפרת סימן מסחר

סעיף 57 במסגרת פקודת סימני מסחר קובע כך: "בעל סימן מסחר רשום או בעל סימן מסחר מוכר היטב רשאי להגיש תובענה על הפרה; לא ייזקק בית המשפט לתובענה על הפרה לגבי סימן מסחר שאינו רשום; ואולם לענין סימן מסחר מוכר היטב רשאי הוא להיזקק לתובענה על הפרה לגביו אף אם אינו רשום."

 

כמו כן, סעיף 59 במסגרת פקודת סימני מסחר קובע, כי במסגרת תביעה בגין הפרת סימן מסחר יהיה התובע זכאי לקבל סעד על דרך של צו מניעה ולפיצוי בגין נזק שנגרם לו.

 

במקרה בו הופר סימן מסחר, רשאי בעל סימן המסחר להגיש תביעה לבית המשפט. בית המשפט רשאי בין היתר – להוציא צו מניעה על מנת למנוע את השימוש בסימן המסחר, וכן לחייב בפיצויים מקום בו הוכח בו כי בוצע שימוש שלא כדין בסימן המסחר. במסגרת התביעה, על התובע להוכיח גם את הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהפרת סימן המסחר שבבעלותו. במידה ולא הוכיח נזק, רשאית בית המשפט לקבוע זאת על דרך אומדן.

פיצוי בגין הפרת סימן מסחר "אווזי"

במסגרת פסק דין שניתן על-ידי כב' השופט אהרן אורנשטיין מבית משפט השלום בתל אביב בעניין ת.א 11833-08-19 בן ארצי ואח' נ' ע.ש.ר גידול , ניתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים לעשות שימוש בסימן מסחר בשם "אווזי". כמו כן, הנתבעת 3 חויבה לשלם פיצוי לתובע בגין הפרת סימן מסחר בסך של 60,000 ₪, והנתבע 2 חויב לשלם סך של 30,00 ₪.

 

פסק הדין עסק בסימן מסחר שהנו עיגול בתוכו את המילה "אווזי" ואת האות 'ו' בדמות סכין ואת האות 'ו' השנייה בדמות מזלג, ומעל העיגול מצוין "נוסד ב-1970", ומתחתיו "אווזי האמיתי יש רק אחד".

 

הסימן שימש את רשת המסעדות הבשרים הידועה "אווזי", שהוקמה בשנת 1970 על-ידי מר יהודה אווזי ז"ל בשכונת התקווה, שלימים הפכה לרשת מסעדות שפעלה במקומות שונים בארץ, עד שנתקלה לקשיים ופורקה בשנת 2016. לאחר מכן רכש התובע מהמנהל המיוחד שמונה לרשת עקב פירוקה מספר סימני מסחר, לרבות את סימן המסחר שבגינו הוגשה התביעה, ובמסגרת זו שילם עבור סימני המסחר סך של כ-200,000 ₪.

 

 

טענות התובע

 

במסגרת ההליך טען התובע בין היתר, כי הנתבעים עשו שימוש שלא כדין בסימן המסחר של רשת המסעדות אווזי לאחר שרכש את זכויותיו, בעת שניהלו מסעדות שונות, ולכן ביקש לקבל צו מניעה האוסר עליהם לעשות שימוש בשם "אווזי" ובסימן המסחר, וכן ביקש לקבל פיצוי כספי בגין השימוש שנעשה בהם בעבר.

 

 

החלטת בית המשפט

 

בית המשפט קבע כי התובע הוכיח שהנתבעים עשו שימוש בסימן המסחר, ולכן הורה על צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים 2-3 לעשות שימוש מכל סוג שהוא, בסימן המסחר, בכל צבע וגוון שהוא, תוך שציין שצו זה יחול גם על סימן המסחר וגם על השם "אווזי".

 

כמו כן, בית המשפט קבע כי הוכחה הפרה של סימן המסחר, וחייב את הנתבעת 3 על בסיס אומדן לפצות את התובע בסך של 60,000 ₪, לאחר שציין שהנתבעת 3 השתתפה בהתמחרות שהתקיימה במסגרת רכישת סימן המסחר (שנרכש לבסוף על-ידי התובע), ולכן ידעה היטב שהתובע רכש את סימן המסחר ושאינה רשאית לעשות בו שימוש, ואת התובע 2 חייב לשלם פיצויים בסך של 30,000 ₪.

 

 

ביטול רישום סימן מסחר בשל אי-שימוש

 

 

במסגרת פסק הדין, התייחס בית המשפט לבקשת הנתבעת לבטל את סימן המסחר לפי סעיף 41 לפקודת סימני המסחר – בטענה שהתובע אינו עושה בו שימוש. מטרתו של סעיף זה, הינה "לטיהור הפנקס מסימני מסחר, שאין כוונה להשתמש בהם או שלא השתמשו בהם בפועל" כך נקבע גם בבג"צ 67/71 "פרמו" בע"מ נ' שמידגל.

 

כמו כן בית המשפט הפנה למבחנים הקיימים בפסיקה כפי שנקבעו בג"צ 302/74 NICHOLAS OVERSEAS נ' פרמינגר – העוסקים בביטול רישום סימן מסחר בשל אי שימוש מכוח סעיף 41 לפקודת סימני המסחר שהנם:

 

  1. אם היה או לא היה שימוש בסימן המסחר במשך התקופה הרלוונטית.
  2. אם לא היה שימוש – נבחנת השאלה: אם היו או לא היו נסיבות מיוחדות במסחר, שבגללן לא ניתן היה לבצע שימוש בסימן המסחר, " אם הוכח שאי -השימוש נבע מנסיבות מיוחדות במסחר ולא מכוונה שלא להשתמש בסימן, או לזנוח אותו, לגבי הטובין האמורים".
  3. אם לא היו נסיבות מיוחדות – נבחנת השאלה השלישית: אם על הרשם להשתמש בשיקול דעתו ולהורות על מחיקת הסימן או שלא למחוק את הסימן.

 

בית המשפט ציין שבמקרה זה, הנתבעת לא פנתה לרשם סימני המסחר בבקשה לביטול סימן המסחר, אלא העלתה טענה זו כטענת הגנה בהליך זה, כלומר לא ביצעה תקיפה ישירה אלא עקיפה, וציין בהקשר זה כי לרשם סימני המסחר יש שיקול דעת רחב בשאלת ביטול סימן מסחר, ועליו לבדוק את הנסיבות לרבות את כוונותיו, רצינותו ותום ליבו של בעל סימן המסחר, ולא על-ידי בית המשפט בדרך של תקיפה עקיפה, בעוד שביטול סימן מסחר על-ידי בית המשפט בדרך של תקיפה עקיפה שמור לנסיבות חריגות ומיוחדות, למשל במקרים בהם נמצא שלא היה מקום לרשום את סימן המסחר מלכתחילה.

 

כמו כן בית המשפט ציין, כי מחיקת סימן מסחר לא צריכה להיעשות "במחי יד", במיוחד מקום בו התובע שילם כ-200,000 ₪ עבור סימני המסחר אותם רכש, ולכן אין מקום לפגוע בזכויותיו ללא בירור מעמיק, ולכן קבע שלא מצא מקום להורות על ביטולו של סימן המסחר בהליך זה.

עוולת גניבת עין לפי חוק עוולות מסחריות

בית המשפט עשוי לבחון זכאותו של התובע לפיצוי גם בגין עוות גניבת עין לפי חוק עוולות מסחריות, המסמיך את בית המשפט לקבוע פיצוי ללא הוכחת נזק הקובע תקרה של 100,000 ₪. במסגרת תביעות אלה , על התובע להוכיח כי ציבור הצרכנים יוטעה לחשוב שהשירות או המוצר הנמכר על-ידי הנתבע קשור אליו. קרי, להוכיח פגיעה בסימן המסחר שרכש ולהטעיה.

 

סעיף 1(א) במסגרת חוק עוולות מסחריות עוסק בגניבת עין וקובע: "לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר".

 

 

במסגרת פסק דין בעניין ע"א 563/11 ADIDAS SALOMON A.G נ' יאסין, נקבע בין היתר יסוד ההטעיה של הצרכן מהווה תנאי לקבלתה של תביעה בעוולת גניבת עין לפי חוק עוולות מסחריות, וכי לעוולת גניבת עין קיימות 2 יסודות שעל התובע להוכיח:

 

 

"לעוולת גניבת העין שני יסודות, שהוכחתם מוטלת על הטוען לביצוע העוולה כלפיו: מוניטין שרכש בנכס או בשירות שהוא מציע; ו-חשש מפני הטעיה של הציבור לחשוב כי הנכס שמציע הנתבע שייך לתובע… דרישה זו להוכחת שני היסודות גם יחד, היא שמאזנת בין האינטרס הקנייני של הסוחר ובין אינטרסים אחרים כגון חופש העיסוק של היצרנים המתחרים והרצון לעודד תחרות חופשית ולהימנע מיצירת מונופולים הפוגעים בשוק…|

 

 

על כן נפסק כי הטעיה הנוגעת לנכס או לשירות שהתובע לא הוכיח כי קנה מוניטין לגביו – אינה נכנסת תחת עוולת גניבת העין… באופן דומה, העתקה של נכס בעל מוניטין אשר לא הוכח כי יש עמה חשש להטעיה – גם היא אינה מהווה העוולה. כלומר, לא בכל המקרים בהם תוכר הפרה של סימן המסחר יוכח בהכרח כי נגרם נזק או כי המקרה עלה כדי גניבת עין לפי חוק עוולות מסחריות. כך לדוגמה, אם בעל סימן המסחר לא הפעיל בפועל את העסק שעליו נרשם סימן המסחר, ולכן לא הוכח נזק בכדי שהדבר יהווה עוולה של גניבת עין על פי חוק עוולות מסחריות.

מעוניינים לקבל מידע נוסף?