תאונת עבודה

באילו מקרים יטיל בית המשפט אחריות על המעביד עקב תאונת עבודה? באילו מקרים ייקבע שהמעביד הפר את חובת הזהירות שלו כלפי העובד והתרשל? ומתי בית המשפט ייחס לעובד אשם תורם בגין התאונה?

לא אחת בחיי היום יום שלנו אנו עדים לעובדים שנפגעו במהלך עבודתם בעקבות תאונת עבודה בדרך כזו או אחרת. במקרים כגון אלה מתעוררת לעתים רבות בכותלי בית המשפט השאלה, האם העובד שנפגע בעבודתו, נפגע בשל רשלנות ו/או הפרת חובה חקוקה של המעביד כלפיו, וככל שמדובר בעבודה פיזית יותר, כך הסיכוי כי התשובה לשאלה במקרה של תאונת עבודה וחובת הזהירות החלה על המעסיק תהא חיובית – עולה.

במסגרת פקודת הנזיקין, נקבע כי לעוולת הרשלנות 3 יסודות: (1) קיומה של חובת זהירות על המזיק כלפי הניזוק; (2) הפרתה של חובת הזהירות קרי, התרשלות; (3) נזק.

במאמר זה אעסוק ביסוד השני הקיים בעוולת רשלנות, קרי – הפרת חובת זהירות החלה על המעסיק, ואפרט באילו מצבים יטה בית המשפט לקבוע במקרה של תאונת עבודה כי המעביד הפר את חובת הזהירות, ובשל כך, בין היתר, התרשל.

במסגרת חובת הזהירות החלה על המעביד, מוטלת עליו חובה לנקוט כלפי עובדיו בזהירות סבירה למען ביטחונם ושלמותם הן מכוח פקודת הנזיקין, והן מכוח חוקים שונים המיועדים לטובת והגנת העובדים, כגון פקודת הבטיחות בעבודה ותקנות הבטיחות. במסגרתו זו, המעביד חייב, לנקוט אמצעי זהירות המתחייבים, לפי נסיבות העניין, במטרה להרחיק כל סכנה אפשרית, ואילו ידיעת העובד לגבי הסכנה הכרוכה בעבודתו, אינה משחררת את המעביד לנקוט אמצעי זהירות אלה.

כך לדוגמה מעביד חייב להזהיר את העובד בפני סכנות הכרוכות בעבודתו והצפויות לו, לספק לו ציוד תקין ונאות, ולהדריך אותו בעניין ההיבטים הקשורים בהגנה מפני סיכונים, ובעניין שימוש, הפעלה ותחזוקה של מכונות המצויים בעבודה, באופן המקנה לו בקיאות ברמה סבירה, בהתאם לתפקידו במקום העבודה ולסיכונים להם הוא חשוף. חוסר אזהרה ו/או פיקוח ו/או הדרכה של המעביד כלפי העובד, עשויה להוות רשלנות מצד המעביד.

דוגמאות מהפסיקה בנושא תאונת עבודה – חובת הזהירות של המעסיק

בית המשפט השלום בנצרת קיבל תביעה של עובדת שעבדה כאופה במאפייה שנחתכה בידה במהלך עבודתה ממעבד לחיתוך בצק, וחייב את מעבידה לשלם לה פיצוי בסך של 450,000 ₪. בית המשפט קבע בעניין זה, כי המעביד הפר את חובתו לספק לה ציוד מגן תקין ותקני על מנת להגן עליה מפני הסכנות הצפויות בזמן הכנת הבצק באמצעות המעבד.

בית המשפט השלום בחיפה קיבל תביעה של איש תחזוקה שעבד במפעל בקצרין, שידו נתפסה ונמחצה במכונה אותה התבקש לתקן במהלך עבודתו, וחייבה את המעביד לשלם לו פיצוי בסך של 485,000 ₪. נקבע בעניין זה, כי העובד לא היה מוסמך לתקן את המכונה ממנה נפגע, וכי דרישתו של המעביד ממנו לבצע את התיקון בה היה הפרה בוטה של חובת הזהירות המוטלת עליו.

בית המשפט השלום בחדרה קיבל תביעה של קב"ט שעבד באבטחה בקניון בחדרה, לאחר שהוא התבקש במהלך עבודתו לפנות פסלות ומנועי מזגנים ישנים מגג הקניון, וכאשר ביצע זאת, החליק אחד המנועים על ידו, ובשל כך העובד קרע גיד ושבר סחוס. בית המשפט חייב את המעביד לשלם לעובד פיצוי בסך של 173,145 ₪, וקבע, כי הרמת מזגן שמשקלו נע בין 30-50 ק"ג, יוצרת סיכון בלתי סביר שהמעביד היה יכול למנוע באמצעים סבירים וזולים, כגון- שימוש בציוד שינוע, אשר היה חוסך מהעובד נזק גוף כתוצאה מהרמת משא זה.

באילו מקרים ייקבע אשם תורם לעובד במסגרת תאונת עבודה?

קיימים מקרים, בהם בתי המשפט מייחסים לעובד "אשם תורם" לתאונה שאירעה. לדוגמה במקרים בהם נקבע כי העובד פעל בניגוד להנחיות שקיבל. יחד עם זאת גם במקרים כאלה, ייטה בית המשפט לייחס למעביד את מרבית האחריות לתאונה.

כך לדוגמה, בית המשפט השלום בקריית גת קיבל תביעה של עובד שעבד כמרכיב פיגומים, לאחר שהוא נחבל בברכו בשל נפילה לבור שלא היה מכוסה בעת שסחב דיקט, וחייב את מעבידו לשלם לו פיצוי בסך של 166,300 ₪ שמתוכם הופחתו 10%, אותם ייחס בית המשפט לעובד כאשם תורם, משום שבעת שאירעה התאונה העובד הרים את הדיקט מבלי להסתכל לאן הוא הולך ומבלי להנמיך את מבטו לקרקע, ולכן נפל לבור. יחד עם זאת, גם במקרה זה, ייחס בית המשפט את מירב האחריות למעביד, וקבע כי מעביד חייב לצפות כי תאונת עבודה עשויה להתרחש עקב רשלנות של העובד, ועליו לנקוט באמצעים למניעתן.

לקריאת מדריך על תביעות ביטוח לחצו כאן

אין באמור במאמר זה, כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי