פיצויים בתביעות לשון הרע

מה הם השיקולים שבתי המשפט שוקלים בבואם לפסוק פיצויים בתביעות לשון הרע לטובת אדם הנפגע מפרסום לשון הרע? מה זה פיצוי ללא הוכחת נזק?

מטרת פסיקת פיצויים בתביעות לשון הרע

המטרה העיקרית של פסיקת פיצויים במסגרת תביעת לשון הרע לאדם הנפגע מלשון הרע, היא לתקן את הנזק שנגרם לשמו הטוב כתוצאה מהפרסום, זאת באמצעות פסיקה שקובעת כי עסקינן בלשון הרע ומחייבת את הפוגע לשלם לנפגע פיצוי על עגמת הנפש והנזק שהסב לנפגע או שהיה יכול להסב לו כתוצאה מהפרסום. בנוסף, לפסיקת פיצויים בגין לשון הרע גם קיימים היבטים ציבוריים וחינוכיים של הרתעת הציבור מפני הוצאת דיבה, ולהזהיר את הציבור בפני פגיעה בשמו הטוב של האדם.

במסגרת רע"א 4740/00 אמר ואח' נ' יוסף ואח', ציין כב' נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, את המטרות בהטלת פיצויים בתביעות לשון הרע:

" הפיצוי התרופתי בגין לשון הרע נועד להשיג שלושה יעדים: לעודד את רוחו של הניזוק שנפגעה בגין לשון הרע; לתקן את הנזק לשמו הטוב; למרק את זכותו לשם הטוב שנפגעה בגין לשון הרע. לשם השגתן של מטרות תרופתיות אלה אין להסתפק בפיצוי סמלי, אך גם אין להטיל פיצויים העולים על שיעור הנזק שנגרם. הפיצוי התרופתי לא נועד אך להצהיר על הפגיעה. הוא גם לא נועד להעשיר את הנפגע. הפיצוי התרופתי נועד להעניק פיצוי מלא על הנזק שנגרם – לא פחות ולא יותר."

לחצו כאן למאמר בנושא לשון הרע בפייסבוק

שיקולי בית המשפט בפסיקת פיצויים בתביעות לשון הרע

על מנת שתביעת לשון הרע תתקבל, על בית המשפט לקבוע כי התוכן של הפרסום שנחשד כלשון הרע – מהווה "פרסום" על פי סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, ושהנו מהווה לשון הרע על פי סעיף 1 לחוק. לאחר מכן, על בית המשפט לבחון אם קיימת לטובת הנתבע אחת ההגנות הקבועות במסגרת החוק, שכן ככל והנתבע יוכיח זאת יהא הוא פטור מאחריות בלשון הרע.

מקום בו בית המשפט שוכנע כי התוכן שפורסם אכן מהווה פרסום ולשון הרע, ולא עומדות לטובת הנתבע הגנות הקבועות במסגרת חוק לשון הרע, יגיע השלב בו יהא על בית המשפט לבחון את הפיצויים שזכאי התובע לקבל במקרה הספציפי שנדון בפניו.

במסגרת פסקי דין נקבעו הקווים המנחים את בתי המשפט בבואם לפסוק פיצויים במסגרת תביעות לשון הרע.

כך למשל קבעה בנושא זה כב' שופטת בית משפט העליון בדימוס פרוקצ'יה:

"הסעדים בגין פגיעה בשם הטוב נגזרים מהאיזון החוקתי שברקע הערכים המתנגשים בתחום זה – הזכות לשם טוב ולפרטיות אל מול חופש הביטוי. בקביעת הסעדים, נלקח בחשבון אופייה של הפגיעה ונסיבותיה, ומעמדם של הפוגע והנפגע… חומרת הפגיעה משפיעה על שיעור הפיצויים שיש לפסוק… תפוצת הפרסום, התנהגות הפוגע, התנהגות הניזוק ומעמדו קודם לפרסום ישפיעו על גובה הפיצוי".

המבחנים במסגרת פסיקת פיצויים בתביעות לשון הרע

השיקולים שבדרך כלל שוקלים בתי המשפט בבואם לפסוק פיצויים בגין לשון הרע מסביר עורך דין לשון הרע אהוד פאי יהיו בין היתר: חומרת הפגיעה של הנפגע מהפרסום והיקפה; מידת ההשפלה שחווה הנפגע כתוצאה מהפרסום; כמות הפרסומים; תפוצת ומידת החשיפה אליהם; האם הפרסום פורסם במטרה מובהקת לפגוע; פרק הזמן שהוצג הפרסום; הנזק הממוני ככל ונגרם לנפגע.

בנוסף בתי המשפט שוקלים את התנהגות הצדדים לפני ואחרי התביעה ותום לב, לרבות האם מפרסם הפרסום התנצל בפני הנפגע, האם הוא הסיר את הפרסום או דבק באמירותיו הפוגעניות, והאם מפרסם הפרסום בדק לפני הפרסום – אם תוכן הפרסום הוא מדויק ונכון.

ככל ופרסום לשון הרע פורסם על רקע תחרות עסקית בין הצדדים, עשוי בית המשפט לשקול גם שיקול זה קרי, כי מניע הפרסום היה על מנת לגרום נזק לעסק שנפגע מהפרסום. כמובן שכל מקרה נבחן על-ידי בית המשפט על פי נסיבותיו הספציפיות, וכן גם על פי שיקול דעתו של השופט שדן בתיק.

פיצוי ללא הוכחת נזק

במסגרת בפסיקת פיצויים בתביעות לשון הרע, יכול בית המשפט לחייב את הפוגע בפיצוי ממוני בגין הנזק שנגרם לנפגע כתוצאה מפרסום לשון הרע. בנוסף לכך, לבית המשפט יש סמכות לחייב את הפוגע לשלם לנפגע פיצוי ללא הוכחת נזק בגין לשון הרע, שתכליתו הוא לפצות את הנפגע גם במקרים בהם אין לו יכולת להוכיח בפועל ובמדויק את הנזק שגרם לו הפרסום.

הקלות בפסיקת פיצויים בתביעות לשון הרע

סעיף 19 לחוק איסור לשון הרע קובע מספר הקלות שבית המשפט רשאי להתחשב בהם בבואו לחייב את הנתבע בתשלום פיצויים לתובע בגין לשון הרע:

"19. בבואו לגזור את הדין או לפסוק פיצויים רשאי בית המשפט להתחשב לטובת הנאשם או הנתבע גם באלה:

• לשון הרע לא היתה אלא חזרה על מה שכבר נאמר, והוא נקב את המקור שעליו הסתמך;
• הוא היה משוכנע באמיתותה של לשון הרע;
• הוא לא נתכוון לנפגע;
• הוא התנצל בשל הפרסום, תיקן או הכחיש את הדבר המהווה לשון הרע או נקט צעדים להפסקת מכירתו או הפצתו של עותק הפרסום המכיל את לשון הרע, ובלבד שההתנצלות, התיקון או ההכחשה פורסמו במקום, במידה ובדרך שבהן פורסמה לשון הרע, ולא היו מסוייגים"

סעיף זה מונה למעשה מספר נסיבות שבמידה והנתבע יצליח להוכיח אחד או יותר מהם, עשוי בית המשפט להקל עליו בפסיקת פיצויים בתביעות לשון הרע.