גלישה באינטרנט בעבודה – האם עילה לפיטורים?

צפיתם במהלך העבודה בסדרות באינטרנט או ביליתם שעות רבות ב- facebook במקום לעבוד? יכולות להיות לכך השלכות לא מעטות – החל מסיכון בפיטורים או נזיפה ואף קיימים מעסיקים שידרשו מכם להשיב להם חלק מהמשכורת.

ימי עבודה שגרתיים יכולים לעתים להיות ארוכים ולא מעניינים במיוחד, ולפעמים גם יש משימות שאין לנו ממש רצון לבצע או שפשוט בא לנו להעביר את הזמן בגלישה באינטרנט במקום לעבוד. אך מצד שני (מצד המעסיקים בעיקר) יש האומרים כי גלישה באינטרנט במהלך העבודה היא בבחינת התבלטות העובד על חשבון המעסיק, אשר משלם שכר בעת שהעובד אינו עוסק בעבודה המוטלת עליו, ולצד זאת, יש גם מעסיקים שמבחינים בין עובד שגולש מעת לעת ובאופן סביר לצורך הפסקה קלה עם ארוחת הצהריים, לבין עובד שגולש באופן שוטף וקבוע במקום לבצע את עבודתו.

מה המעסיק רשאי לעשות כדי למנוע מעובדיו לגלוש באינטרנט בעבודה? האם מותר לו לעקוב אחר פעילות עובדיו במחשב? והאם מותר לו לקזז שכר לעובד שנתפס גולש באינטרנט במהלך עבודתו?

האם גלישה באתרים יכולה להוות עילה לפיטורין?
במידה והעובד לא גולש באינטרנט "שעות על גבי שעות" במקום לעבוד, אלא עושה זאת באופן מידתי ובלתי מוגזם בהפסקותיו, הדבר לא עשוי להוות כעילה לפיטורין נגדו ובוודאי שלא לשלילת פיצויי פיטורין במידה ויפוטר, גם אם מדובר בהתנהגות המנוגדת לנהלים ומהווה עבירת משמעת.
לעומת זאת, במידה והעובד גולש באינטרנט קבוע במהלך חלק ניכר ומשמעותי מזמנו בעבודה, ולמעסיק יש הוכחה לכך, עשוי הדבר להוות בסיס לעילת פיטורין וייתכן שבמקרים קיצוניים אף יכול המעסיק לטעון כי מדובר בעבירת משמעת חמורה הפוטרת אותו מתשלום פיצויי פיטורין.

במסגרת פסק דין שניתן ביום 29.7.15 על-ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, נדון מקרה של עובד שעבד במשך כשנתיים בחברה בתחום מוצרי התינוקות והצעצועים, ושהגיש נגדה תביעה לאחר שפוטר, בה דרש לקבל פיצויים בטענה כי פוטר ללא נימוק ענייני ולאחר לא נערך לו שימוע כדין.
מנגד הגישה החברה תביעה כנגד אותו עובד וטענה בין היתר, כי הוא פוטר בשל תפקודו המקצועי, ולאחר מכן היא גילתה ש-50% מזמנו בעבודה אצלה הוקדשו לגלישה באינטרנט, ודרשה ממנו להשיב לה 50% מהשכר ששולם לו, בטענה כי הוא גנב ממנה שעות עבודה.

בית הדין החליט לקבל חלקית את תביעת העובד ולדחות את טענות החברה נגדו, לאחר שקבע כי הערכת החברה כי 50% מעבודתו נעשתה בגלישה באינטרנט אינה מבוססת. עוד ציין בית הדין בנושא זה, כי ייתכן ועובדים שגולשים באתרים במהלך שעות עבודתם גוזלים שעות עבודה, אך על המעסיק להזהירם מראש על כך, לפקח עליהם בזמן אמת ולקבוע נהלים, ולא להגיש תביעה לאחר שנתיים להשבת שכר עבודה, כפי שעשתה במקרה זה אותה חברה כנגד אותו עובד.

בפסק דין נוסף, שניתן לפני מספר שנים על-ידי בית הדין האזורי בחיפה, נדון מקרה של עובד רנטגן שביקש להוציא צו שימנע את פיטוריו בבית חולים בו עובד, לאחר שפוטר בגלל שנתפס גולש באינטרנט במהלך בדיקת רנטגן שביצע, למרות שטען לאחר שנתפס כי הוא לא ידע כי הדבר מהווה הפרה של הוראות הממונים, ואף הביע חרטה על מעשיו והתנצל.

במקרה זה, ציין אומנם בית הדין כי גלישה באינטרנט לצרכים פרטיים מהווה שימוש במשאבי המעביד ועבירת משמעת, אך החליט להיעתר לבקשת העובד למנוע את פיטוריו, לאחר שקבע כי פיטוריו במקרה זה היה עונש חמור מדי, היות והיה מדובר במקרה ראשון של מעידה מצדו, ולא היה למעסיקה טענות לגבי תפקודו המקצועי, וכן מצא כי נפלו מספר פגמים בדרך בא פוטר אותו עובד.

באילו מקרים רשאי המעסיק לקזז בשכר לעובדים שגלשו באינטרנט במהלך עבודתם?
במידה והמעסיק קבע נוהל מסודר בנושא האוסר על עובדיו לגלוש באינטרנט בשעות העבודה והודיע להם כך במפורש ובכתב, ולמרות זאת עובד מסוים פעל בניגוד לנוהל זה, יהיה רשאי המעסיק לקזז לאותו עובד בשכרו, בגין שעות העבודה בהם הוכח כי הוא לא עבד בפועל, בטענה כי הוא ביצע עבירת משמעת בניגוד לנהלים, תוך גזילה של שעות עבודה בגינם קיבל שכר, ובלבד שהמעסיק הזהיר (בנוסף לקיומם של הנהלים) את אותו עובד להימנע מגלישה באינטרנט בשעות העבודה לפני שקיזז בשכרו, והעובד בכל זאת המשיך לגלוש באינטרנט במקום לבצע את עבודתו.

כמו כן בפרקטיקה, קיימים מעסיקים שמכניסים במסגרת הסכם העבודה סעיף מפורש, האוסר על העובד לגלוש באינטרנט, וכן סנקציה אשר יכולה להיות מוטלת עליו באם יפעל בניגוד להוראה זו. במקרים כאלה, ככל והעובד יפעל בניגוד להתחייבויותיו ולהצהרותיו שבהסכם העבודה, יהיה רשאי המעסיק להטיל עליו את הסנקציות שנקבעו בהסכם, לרבות קיזוז משכר העבודה, ובלבד שהדבר צוין מפורשות כסנקציה בהסכם העבודה.

באילו מקרים לא רשאי המעסיק לקזז בשכר?
במידה ולמעסיק אין הוכחה לכך שהעובד גלש במשך זמן ממושך באינטרנט במקום לבצע את עבודתו, הוא לא יהיה רשאי לקזז משכרו. הוכחה כזו יכולה להיות למעסיק אם הוא מבצע פיקוח על פעילותו השוטפת של העובד במחשבו האישי בעבודה, ובלבד שהוא יידע מראש ובכתב את עובדיו על כך שהוא נוהג לפקח על פעילותם השוטפת במחשבם האישי בעבודה.

בנוסף, במידה והמעסיק לא קבע נהלים ברורים מראש ובכתב בנושא זה (בין אם באמצעות הפצת מיילים/חוזרים לעובדיו בנושא או בין אם באמצעות איסור מפורש בהסכם העבודה), הוא לא יהיה רשאי לקזז בשכרו של עובד ולהודיע לו בדיעבד כי קיים איסור על גלישה באינטרנט.

מה המעסיק רשאי לעשות כדי למנוע מעובדיו לגלוש באינטרנט בעבודה?
מעסיק רשאי לקבוע לעובדיו באופן מידתי, כללי אסור ומותר בשימוש במחשב וביישומיו, לרבות איסור מפני שימוש באתרים מזיקים או אתרים מסייחי דעת מן העבודה וצרכיה. כמו כן המעסיק רשאי להשתמש בטכנולוגיות שונות על מנת לחסום מלכתחילה שימוש בלתי ראוי.

יחד עם זאת, על המעסיק להביא לידיעת עובדיו באופן מפורש את כללי האסור והמותר בשימוש במחשב. כך לדוגמה – אם המעסיק אוסר על העובדים לגלוש ברשתות חברתיות, עליו להודיע להם על כך במפורש ובכתב, בין אם במסגרת הסכם העבודה ובין אם במסמך אחר שהופץ בקרב העובדים. כלומר, ככל והמעסיק אינו מרשה לעובדיו לגלוש בעבודה בעניינים פרטיים, עליו לעשות נוהל ברור בעניין זה ולהבהיר כי גלישה באינטרנט בעניינים פרטיים מהווה עבירת משמעת, או לחלופין לאפשר גלישה באינטרנט רק במהלך הפסקה מוגדרת, אך גם אז על המעסיק ליידע על כך.

האם המעסיק רשאי לעקוב אחר פעילות עובדיו במחשבם האישי בעבודה?
באופן עקרוני אסור למעסיק לבצע מעקב אחר פעילות העובד במחשבו האישי בעבודה, היות והדבר עשוי להיחשב כפגיעה בפרטיותו, ולכן הנושא מצריך מהמעסיק לבצע איזון בין הזכות של העובד לפרטיות לבין זכות המעסיק לפקח על פעילות העובד במהלך העבודה.
יחד עם זאת, לאיסור זה קיימים מספר חריגים. כך למשל, המעסיק רשאי לפקח אחר הפעילות שמבצע העובד בתיבת הדואר האלקטרונית שלו השייכת למקום העבודה (להבדיל מתיבת דואר הפרטית), אם במידה וקיים נוהל ברור שהעובד מודע לו והביע את הסכמתו על כך.

בנוסף, גם אם העובד חתם על סעיף ויתור פרטיות בנוגע לפעילותו במחשב בעבודה (בין אם במסגרת הסכם עבודה ובין אם על טופס נפרד שניתן לו לאחר תחילת עבודתו), בו נתן הרשאה והביע את הסמכתו המפורשת למעסיק להיכנס למחשב, יהיה רשאי המעסיק לצפות בפעילות שמבצע העובד במחשבו בעבודה (אך גם זאת לא באופן גורף). כמו כן, גם במקרה והמעסיק חושד שהעובד מבצע פעילות פלילית (כגון חשד לגניבה או מעילה), יהיה הוא רשאי במצבים מסוימים לפקח.

אין באמור במאמר זה, כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי

מאמרים קשורים