עיכוב טיסה

אייר ברלין תשלם לזוג נוסעים פיצוי בסך 8,090 ש"ח – בגין עיכוב בטיסה של מעל 8 שעות

ביום 21/11/15 ניתן על-ידי בית המשפט לתביעות קטנות בנתניה, פסק דין בו חויבה חברת התעופה אייר ברלין לשלם לזוג נוסעים סך של 8,090 ש"ח, לאור עיכוב בטיסה של כ-9 שעות.

טענות הנוסעים

במסגרת התביעה שהגישו בני הזוג, הם דרשו לקבל פיצוי בגין נזקים אשר אירוע להם כתוצאה מעיכוב טיסה שהייתה צפויה להמריא ביום 6.9.14 בשעה 19:00 משדה התעופה בן גוריון אל דיסלדורף, אך בפועל המריאה ביום 7.9.15 בשעה 4:50, בשל שביתה באיטליה.

בתביעה דרשו התובעים לקבל בין היתר, פיצוי בגין עיכוב הטיסה מכוח חוק שירותי תעופה – חוק טיבי – בסך של 4,160 ש"ח, החזר נסיעות משדה התעופה לביתם ועלויות של מזון ושתיה בסך של 425 ש"ח, וכן פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 1,000 ש"ח.

עוד טענו התובעים, כי כאשר הם התייצבו במועד הטיסה בשדה התעופה בן גוריון, ולאחר שנמסר להם לראשונה שטיסתם עוכבה ושתצא רק למחרת בבוקר, חברת התעופה לא סיפקה להם הסעה, מזון ולינה, ולעומת זאת, כן סיפקה לתיירים שהיו אמורים לטוס באותה טיסה לינה במלון עם ארוחה והסעות, וכשביקשו לקבל שירות דומה, נמסר להם שירות זה מוצע רק עבור תיירים.

טענות חברת התעופה

חברת התעופה טענה מנגד בין היתר, כי העיכוב בטיסה נגרם בשל שביתה שהייתה באותה העת בשדה התעופה באיטליה שגרמה לשרשרת עיכובים בלוח הזמנים של טיסות רבות, ולכן טענה כי אין להטיל עליה כל אחריות הואיל והגורם לעיכוב הטיסה לא היה בשליטתה ובאחריותה.

בני הזוג טענו מנגד, כי עצם קיומה של השביתה היה ידוע לחברת התעופה יומיים לפני טיסתם והציגו בפני בית המשפט כתבות מהאינטרנט המאשרות זאת. אך חברת התעופה טענה, כי השביתה לא החלה יומיים קודם לכן, כפי שטענו התובעים, אך אישרה כי קיבלה הודעה על ביטול הטיסה עוד בשעה 11:10 בבוקר של יום הטיסה, אך לא הודיעה על כך לנוסעיה לרבות לתובעים.

החלטת בית המשפט

השופט הרווי גרובס החליט לקבל את מרבית התביעה, לאחר שקבע כי הגיע למסקנה שחברת התעופה "לא עמדה בנטל המוטל העליה להניח את דעת בית המשפט שביטול הטיסה היה בלתי נמנע", וחייב את חברת התעופה אייר ברלין לשלם לתובעים 8,090 ש"ח, סכום זה כולל פיצוי בגין ביטול הטיסה מכוח חוק שירותי תעופה – חוק טיבי, וכן 3,000 ש"ח בגין פיצויים שאינם תלויים בנזק (פיצויים לדוגמה) מכוח סעיף 11(ג) לחוק שירותי תעופה.

השופט קבע כי טענתה של חברת התעופה לפיה הגורם לעיכוב הטיסה היה שביתה בשדה התעופה באיטליה נטענה "מהפה אל החוץ וללא תמיכה בראיות כלשהן", וכי היה עליה לתחקר לעומק מהן נסיבות השביתה שהביאו לביטול הטיסה ולהביא בפני בית המשפט הוכחות ברורות על הקשר בין השביתה לבין העיכוב שחל בטיסה, וציין כי בית המשפט התרשם שחברת התעופה התייחסה בזלזול לטענות התובעים.

עוד הוסיף וציין השופט, כי מכלל הראיות שהוצגו על-ידי התובעים, עלה כי היה על חברת התעופה לדעת לפחות 36 שעות לפני השביתה על האפשרות של עיכוב בטיסה, והיה עליה לנקוט בצעדים סבירים להתכונן לאפשרות של עיכוב. כמו כן, גם נציגת חברת התעופה הודתה כי יום הטיסה נמסר לחברה בשעות הבוקר על העיכוב בטיסה, ולכן הייתה היא צריכה לידע את התובעים על העיכוב ולא לאפשר להם להתייצב בשדה, כשהיא יודעת שהם לא יכולים לטוס.

עוד קבע השופט, כי חברת התעופה לא פעלה לדאוג לרווחת התובעים ולא העניקה להם את שירותי הסיוע הקבועים במסגרת חוק שירותי תעופה – חוק טיבי, ולכן התובעים נאלצו לשאת בהוצאות בגין הסעות, מזון ומשקאות מכספם, ובנוסף חברת התעופה דחתה בזלזול את דרישת התובעים לתשלום הנזק שנגרם להם בגין עיכוב הטיסה, לרבות בגין החזר הוצאות.

פרטיי התיק: תק (נת') 11466-05-15 אסף יזרעאל ואח' נ' אייר ברלין

Related Post