השפעה בלתי הוגנת – התנגדות לצוואה

באילו מקרים יעדיף בית המשפט לבטל צוואה על פני כיבוד רצונו של הנפטר? מה צריך מתנגד להוכיח בעת שהנו טוען כי המנוח הושפע באופן בלתי הוגן בעת שערך את צוואתו?

כלל יסוד הוא – כי מצווה לקיים את רצון המנוח בצוואה שהותיר אחריו, על-מנת לשמור על כבודו גם במותו באמצעות מימוש רצונו בנוגע למה שיעשה ברכושו. בפסקי דין רבים אף נקבע כי גם אם המנוח הותיר אחריו צוואה בלתי סבירה המקפחת מי מקרוביו, עדין יש לכבד את רצונו.

יחד עם זאת, קיימים מקרים בהם רצונו של המנוח בעת עשיית צוואתו לא שיקפה את רצונו האמיתי, משום שהושפע בעת עריכת הצוואה על-ידי אדם אחר. במצבים כגון אלה, על המתנגד לקיום הצוואה להוכיח בפניו בית המשפט כי בעת שערך המנוח את צוואתו היה גורם שעשה משהו בלתי הוגן שבעקבותיו נערכה אותה צוואה, ובעקבות השפעה חיצונית זו, רצונו האמיתי של המנוח לא הוגשם בעת עריכת הצוואה. כל ספק בעניין זה יפעל לטובתו של מבקש קיום הצוואה.

בעניין זה, נקבעו על-ידי בית המשפט מספר מבחנים בהם נבחנת השאלה, האם השפעת נהנה על המנוח הייתה מספיק חזקה בכדי לקבוע כי מדובר בהשפעה בלתי הוגנת על המצווה, וזאת על מנת לקבוע כי הצוואה בטלה בשל השפעה זו. להלן המבחנים:

מבחן העצמאות: במבחן זה בוחנים – האם המצווה היה צלול ובריא (פיזית ונפשית) בעת חתימת הצוואה.
במבחן זה עשוי בית המשפט למנות מומחה על מנת שיבחן את המצב הרפואי והקוגניטיבי של המנוח שהיה בעת עריכת צוואתו. ככל שבית המשפט ישתכנע, כי גם אם למנוח היו מגבלות פיזיות, אך עדין מבחינה מנטלית/נפשית היה צלול ובעל כושר החלטה עצמאי, יטה בית המשפט שלא לפסול את הצוואה. 

מבחן התלות והסיוע: מבחן זה מתמקד בשאלה – האם הנהנה מהצוואה (שהשפיע לכאורה על המנוח) היה הגורם היחיד שסייע למנוח בהכנת הצוואה, או שהיו אנשים נוספים שסייעו (ככל שישנם אנשים נוספים שסייעו למנוח, כך מידת תלותו של המנוח בנהנה עשויה להיות קטנה יותר, וקטן החשש להשפעה בלתי הוגנת של הנהנה על המנוח).

מבחן הקשר עם בני משפחה אחרים: במבחן זה נבחנת השאלה – עד כמה היה המנוח בקשר עם אנשים אחרים מלבד הנהנה בעת עריכת הצוואה. במבחן זה, עשוי בית המשפט לבחון, בין היתר, אילו אנשים נהגו לבקר את המנוח בסמוך לתקופה שערך את צוואתו, את תדירות ביקורם, ואת מהות הקשר ביניהם, על מנת לבחון האם המנוח התייעץ עם אדם אחר מלבד הנהנה בנוגע לעריכת צוואתו.

מבחן נסיבות עריכת הצוואה: במבחן זה בוחנים את מידת מעורבותו של הנהנה בעריכת הצוואה בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה, והאם הצוואה הספציפית משקפת את רצון המנוח ואת תפיסת עולמו. ככל שמעורבותו של הנהנה בעריכת צוואת המנוח הייתה קטנה יותר, תקטן הנטייה להניח שהמצווה היה תלוי בנהנה בעת עריכת הצוואה. כך לדוגמה, אם המנוח החליט על דעת עצמו לבצע שינוי בצוואתו, ופנה על דעת עצמו לנהנה והודיע לו כי במסגרת שינוי זה הוא הכליל אותו בצוואתו ואת הרכוש שהוא מתכוון להוריש לו, והנהנה מצדו, לא עשה דבר על מנת לגרום לשינוי זה, יטה בית המשפט שלא לראות במעורבותו של הנהנה במקרה כזה, כמעורבות פסולה ובלתי הוגנת.

לסיכום, כאשר מועלת טענת השפעה בלתי הוגנת מצד מתנגדים לקיום צוואה, בית המשפט יבחן, בין היתר, את ארבעת המבחנים המפורטים לעיל, ולבסוף ייבחן, בהתחשב במסקנות שיגיע לאחר בחינת אותם מבחנים, האם הצליחו המתנגדים להרים את הנטל בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת על המנוח בעת, או שמא יש להעדיף את כלל היסוד, לפיו יש לקיים את רצונו במסגרת הצוואה שהותיר אחריו.

אין באמור במאמר זה, כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי

מאמרים קשורים